רכבת ההרים של לאמאר אודום

יש מין דחף לצייר את הסיפור של לאמאר אודום כסיפור של עלייה ונפילה. הילד השחור שהכדורסל היה כרטיס היציאה שלו מהגטו, שהפך לכוכב גדול, לאלוף, אבל לא ידע להתמודד עם ההצלחה והתרסק בסטייל הוליוודי. המציאות הרבה פעמים מורכבת יותר מסיפור של המראה זריזה ונחיתת אונס, ובמקרה של לאמאר אודום, היא הרבה יותר מורכבת.

סיפור חייו של לאמאר אודום דומה יותר לרכבת הרים, כאשר בכל פעם משהו אחר משמש לו כחגורת הצלה. בכל פעם שאודום היה קרוב לקריסה, משהו אחר בא לעזרתו. קל להגיד שהכדורסל הציל אותו, אבל זה לא תמיד היה המצב. לפעמים זה היה המאמן שלו בתיכון, לפעמים זה היה הקבוצה שלו, לפעמים זה היה הוא עצמו. אבל בסופו של דבר נדמה כאילו רכבת ההרים של חייו פשוט הפכה להיות מהירה מדי ומסוכנת מדי. חגורות ההצלה המאולתרות הללו פשוט לא יכלו להחזיק אותו יותר, והוא החל להתרסק עד שאתמול בצהריים דווח כי הוא מחוסר הכרה בבית זונות בנוואדה.

לכתבה המלאה באתר “הכדור הכתום” לחצו כאן