קרוב רחוק

נתחיל מהדיווחים. הרופא של דרק רוז מסר לראשי הקבוצה שמבחינתו, רוז מוכן לחזור למגרשים. בנוסף, הוא אמר שהסיכויים של רוז להיפצע שוב בברך שמאל, שהושבתה ממאי שעבר, לא שונה מההסתברות של כל שחקן אחר להיפצע באותו מקום ושה-MVP לשעבר יכול להשלים את הקאמבק המיוחל שלו בקרוב, אולי אפילו ב-15 במרץ מול גולדן סטייט. עכשיו הכל על הכתפיים של רוז.

האוהדים של שיקאגו ושל רוז קיבלו המון מסרים סותרים במהלך העונה. בהתחלה דווח שרוז מבריא בקצב מסחרר. לעומת זאת, לאחר הטרייד דד-ליין אחיו של רוז אמר שהעובדה שהקבוצה לא התחזקה עד ה-21 בפברואר תשפיע על מועד חזרתו של הרכז מקנטאקי, בעוד רוז עצמו רמז שייתכן והוא יוותר על העונה כולה, ואילו עכשיו, קיבלנו דיווח שמבחינה רפואית, התהליך הסתיים ושההמתנה הארורה הזו לחזרתו של רוז עומדת להיגמר. אז מתי זה סוף סוף יקרה?

יכול להיות שבקרוב נראה אותו שוב מטביע? די-רוז

חוות הדעת הרפואית היא חשובה, אבל הצד הפסיכולוגי של העניין הוא לא פחות קריטי. אני לא מתיימר להיות מומחה בפסיכולוגיה, אבל לא צריך להיות זיגמונד פרויד כדי לדעת שהתאוששות מטראומה היא תהליך הדרגתי, ובמושגים ספורטיביים, הפציעה של רוז היא טראומה כפולה ומכופלת. לא רק מבחינת רוז עצמו, שהושבת כמעט לשנה בתקופה בה הוא בשיא הקריירה, אלא גם מבחינת הקבוצה שלו והעיר שיקאגו כולה, שנאלצה לשים את כל התקוות שלה לתואר אליפות ראשון מאז 1998 על המתנה.

עומס הציפיות מרוז הוא אדיר. בליגה של היום אין כמעט קבוצות צמרת שמתבססות על סופרסטאר אחד בצורה כה מובהקת. למיאמי יש את לברון, ווייד ובוש, לאוקלהומה את ווסטברוק ודוראנט, לסן אנטוניו את פארקר ודאנקן ולקליפרס את בלייק גריפין ו-CP3. בשיקאגו, למרות השדרוג במשחקם של ג’ואקים נואה ולואל דנג והעונה הטובה של קרלוס בוזר, אין עוד סופרסטאר לצד רוז. שיקאגו גם לא ניסתה להסתיר את העובדה שרוז הוא השחקן הכי חשוב בקבוצה וג’ואקים נואה דאג להבהיר זאת בחודש שעבר כשאמר ש”הוא האיש שלנו, נחכה לו כמה שצריך”. לטעמי, מעבר לפחד הטבעי של רוז לסמוך על הגוף שלו אחרי פציעה כזו, מקונן בו פחד נוסף. הפחד לאכזב את שיקאגו.

אין תקדים לשחקן שחזר מפציעה כזו וסחף את קבוצתו לאליפות. אפשר להגיד שאדריאן פיטרסון עשה את הקאמבק המושלם בפוטבול כשחזר מפציעה דומה לזו של די-רוז היישר לזכייה בתואר ה-MVP, אבל מערכת הציפיות מרוז היא אחרת. הוא נפצע כשלקבוצה שלו היה שנתיים ברציפות את הרקורד הטוב בליגה ואחרי שכבר הגיעו פעם אחת לגמר המזרח. הציפייה היא להמשיך מאיפה שהם עצרו. אבל כמו אחרי פנצ’ר באמצע הדרך, לא תמיד חוזרים לסוע באותה מהירות.

תום ת’יבודו הוא האיש שהאתגר הזה, החזרת רוז לעניינים, יוטל עליו. ת’יבודו עד כה עמד בצורה מעוררת כבוד בכל האתגרים שהעמידה לו קריירת האימון הקצרה שלו. הוא לקח קבוצת סיבוב ראשון ב-2010 והפך אותה לקונטנדרית, הוא העמיד את קבוצת ההגנה הטובה בליגה בשנים האחרונות, הוא לקח את מאמן העונה ב-2011, הוא מצליח להשביח שחקנים כמו נואה, דנג ונייט רובינסון בזמן שהוא מפתח שחקנים כמו טאג’ גיבסון וג’ימי באטלר והוא מצליח לשמור את שיקאגו בצמרת גם בעונה ללא דרק רוז. אבל האתגר הזה הוא סופר אתגר. ת’יבודו יצטרך לפתח שיטת משחק שונה מזו שהייתה נהוגה בבולס טרום-הפציעה של רוז, בה רוז היה השמש ושאר ארבעת שחקני החמישייה היו הכוכבים. רוז היה גם הרכז, גם הקלע, גם המנהיג וגם השחקן שלוקח את הכדורים ברגעים המכריעים. כדי לאפשר לו לחזור ליכולת הרגילה שלו, וכדי גם לשחרר את הבולס מהתלות בסופרסטאר שלה, ת’יבודו יצטרך לעשות התאמות.

סופר אתגר עבורו. ת’יבודו

האופציה ההגיונית ביותר היא לפתוח עם רוז בעמדה מס’ 2, שמאוישת כרגע על ידי ריפ המילטון, כלומר, היא פנויה להובלה. בכל מקרה, זוהי העמדה החלשה ביותר בחמישייה של הבולס, כך שגם אם הקליעה של רוז מבחוץ לא השתפרה, זה לא יפגע יותר מדי בתפקוד הקבוצה. מעבר לכך, זה ישחרר את רוז מעול הובלת הכדור, וישחרר אותו לסיים מהלכים בלי לבזבז יותר מדי אנרגיה. זהו בדיוק השינוי שאלן אייברסון עשה במהלך הקריירה שלו, כשעבר מעמדת רכז לשוטינג גארד, שהפך אותו לסקורר אלוהי.

אם נודה על האמת, הסיכויים של שיקאגו העונה לזכות בתואר, גם אם רוז חוזר בפול גז, הם קלושים ביותר לאור ציר הרשע ממיאמי, אבל אין שום סיבה שת’יבודו לא ישתמש בעונה הזו כדי לבחון אופציות, כמו להעביר את רוז לשוטינג גארד, לעונות הבאות, הרי בסופו של דבר, שיקאגו היא אחת הקבוצות הצעירות בליגה. רוז עוד לא בן 25, נואה רק בשנתו השישית בליגה, דנג בתשיעית וגיבסון ברביעית. אם הם לא ילכו עד הסוף העונה, תהיה להם עוד הזדמנות.

לפני מספר שבועות דימיתי את העונה של הבולס לצניחה חופשית, בה יש את השלב הכיפי בו אתה קולט שאתה פאקינג באוויר והאדרנלין בשמיים, ואילו יש את השלב בו מיצית את החווייה ואתה קולט שהאדמה מתקרבת יותר ויותר. את השלב הראשון הבולס מיצו עד הסוף, עם השיפור של נואה ודנג, שהכניס את שניהם לאול-סטאר, והחזרה לעניינים של בוזר. אבל עכשיו האדמה מתקרבת, והגיע הזמן לפתוח את המצנח. לפי הרופא שלו, דרק רוז (A.K.A המצנח) קרוב מאוד לביצוע אחד הקאמבקים המרתקים ביותר בהיסטוריה של ה-NBA, כי בניגוד לקאמבקים אחרים, הקאמבק הזה לא משפיע רק על הקריירה של רוז עצמו, אלא על העתיד של הליגה כולה. כך שסיפור הפציעה של רוז אולי עומד להיגמר, אבל הסיפור המעניין באמת רק מתחיל.

#תוםתיבודו #דרקרוז #לואלדנג #גואקיםנואה #קרלוסבוזר