פרומו לפלייאוף המזרח

אטלנטה הוקס היא הדבר הכי חם כרגע בליגה-חוץ-מסטף-קרי-וגולדן-סטייט. 27 נצחונות מתוך 30 המשחקים האחרונים. 12 נצחונות רצופים. 12 נצחונות חוץ רצופים. הם לא מנוצחים בשנת 2015 ובלי קשר, הם משחקים כדורסל נפלא, שמנוהל באלגנטיות ע”י מייק בודנהולצר ומיושם בחינניות ע”י ג’ף טיג, אל הורפורד, קייל קורבר, פול מילסאפ ודמארה קארול (זה הזמן לאחל בהצלחה למאמנים לקבוע מי מהם יהיה באולסטאר השנה).

מאז ה-28 בנובמבר, שאז להוקס היה מאזן לא מאיים של 5-6, יש להם את ההגנה הטובה בליגה (96.3 נק’ ל-100 פוזשנים), יש להם את ההתקפה החמישית בטיבה בליגה (107.4 נק’ ל-100 פוזשנים), הם קולעים הכי טוב מהשלוש (40.3%), הם קולעים מהשדה ב-47.3% (4 בליגה בתקופה הזו), הם מוסרים 26.5 אס’ בערב (שניים רק לגולדן סטייט, כמובן), הם ניצחו 13 קבוצות עם מאזן של 50% הצלחה ומעלה, ובכללי, יש להם את המאזן הכי טוב בליגה מול קבוצות כאלו (5-14, 73% הצלחה).

אני חושב שלאור כל הנתונים הללו, It’s safe to say שההוקס נמצאים בשיאם. מייק בודנהולצר בנה מערכת שמתאימה בצורה מושלמת לחומר השחקנים שיש לו, כשהוא מנצל בצורה מקסימלית את אפקט הפחד של הגנות היריבה מהשלשות של קייל קורבר, את העובדה שכמעט בכל רגע נתון יש לו חמישה שחקנים שיודעים לקלוע מבחוץ ואת עונת השיא של מילסאפ, טיג וקארול, כשגם הורפורד מתחיל להיראות כמו הסנטר הכי טוב במזרח (בינואר – 17.0 נק’ ב-55% מהשדה, 7.1 ריב’, 1.1 חס’ ו-4.0 אס’).

השאלה היא האם השיא הזה הוא בר קיימא? האם ההוקס יכולים להמשיך לשחק ככה, ברמה הגבוהה בה הם משחקים בחודש וחצי האחרונים, או קרוב לרמה הזו, לאורך חצי העונה שנותרה? והשאלה היותר חשובה שצריכה להישאל היא האם הם מסוגלים לשחק ברמה הזו גם באפריל, מאי ויוני? האם גם כשהיריבות יגיעו מוכנות יותר והאורות יהיו בוהקים יותר, האם גם אז אטלנטה תהיה הדבר הכי חם בליגה-חוץ-מסטף-קרי-וגולדן-סטייט?

חלק אינטגרלי מהמכונה המרהיבה של ההוקס. פול מילסאפ

כל עוד אין פציעות לאחד משחקני החמישייה, אין סיבה להאמין שלא. אף שחקן באטלנטה לא משחק יותר מ-33.0 דק’ למשחק והם צפויים להגיע רעננים גם לפוסט-סיזון. אין שום סיבה שההגנה או ההתקפה שלהם לא יתורגמו לפלייאוף בצורה דומה, וכבר ראינו בעונה שעברה מול אינדיאנה שכאשר בודנהולצר רואה מיס-מאץ’ הוא טורף אותו. תשאלו את רוי היברט למה אני מתכוון.

עם זאת, כבר ראינו כי ה-NBA היא עונה ארוכה מאוד, ואי אפשר להשליך ממה שקרה בדצמבר וינואר על המשך העונה. בעונה שעברה, בדיוק באותה נקודת זמן, אינדיאנה הייתה הקבוצה הטובה בליגה. גם שם הייתה חלוקת דקות בריאה יחסית (פול ג’ורג’ היה השחקן ששיחק הכי הרבה עם 36.2 דק’) והיה נדמה כי כל מה שנותר לעשות מבחינתם הוא לחכות למאי לגמר האזורי מול מיאמי. אלא שבחצי השני של העונה הפייסרס התרסקו עקב בעיות כימיה שנוצרו אחרי הטרייד על אוון טרנר, עקב ירידה ביכולת ההתקפית של פול ג’ורג’ ובעיקר עקב חוסר יכולת להתמודד עם הצלחה.

האם מה שקרה לפייסרס יכול לקרות להוקס העונה? קשה להאמין. סביר להניח שההוקס לא יבצעו טריידים מרחיקי לכת, בטח ובטח במצבם הנוכחי, כך שהמרקם החברתי לא צפוי להיות אישו. גם לגבי היכולת ההתקפית, אין שום סיבה לדאוג. ההתקפה של ההוקס טובה פי כמה מההתקפה של הפייסרס ההם, גם בימים בהם פול ג’ורג’ נראה כמו MVP, כך שאפשר להיות רגועים גם בגזרה הזו. לגבי התמודדות עם הצלחה, מדובר במושג נורא ערטילאי שקשה מאוד לכמת אותו לנתונים. כל מה שאפשר להגיד עליו זה אם הם הצלחת להתמודד איתו רטרואקטיבית או לא הצלחת להתמודד איתו. לגבי הפייסרס אפשר להגיד שהם כשלו כשלון חרוץ להתמודד עמו. לגבי ההוקס, ימים יגידו.

אז כל המספרים וכל החצים מצביעים כרגע על ההוקס כטים-טו-ביט במזרח, וכשרואים אותם משחקים זה באמת מרגיש ככה. זה מרגיש כאילו אף קבוצה לא יכולה להתמודד עם הנעת הכדור הנפלאה שלהם, ועם התזמון הבלתי מוסבר של ההתקפה שלהם, והיכולת שלהם לכפות איבודים ולגמור משחק בתוך כמה פוזשנים. כרגע, הם הקבוצה הכי שלמה בליגה-חוץ-מסטף-קרי-וגולדן-סטייט.

הדגש במשפט האחרון הוא על כרגע, כי אמנם ההוקס נמצאים בשיא שלהם כיום, וקשה לדמיין אותם משחקים טוב יותר מאיך שהם משחקים היום, אבל זה לא המצב לגבי היריבות שלהם במזרח. טורונטו נמצאת בנסיגה עם 7 הפסדים מ-9 המשחקים האחרונים (כולל אחד משפיל במיוחד בבית מול ההוקס), וושינגטון איבדה קצת את ההגנה שלה לאחרונה (מדורגת 18 ביעילות הגנתית ב-10 המשחקים האחרונים) וגם לה יש מאזן לא מחמיא ב-10 המשחקים האחרונים (5-5). קליבלנד בכלל נמצאת בעולם חיצון של משברים ומשחקי באולינג, ולגביה, אי אפשר לדעת אם היא בכלל תספיק לנחות בעולם האמיתי עד שהפלייאוף יתחיל, וזה מותיר אותנו עם הבולס, שלטעמי, הם האיום הכי גדול על ההוקס במזרח.

אמנם שלשום ההוקס גברו על הבולס ביונייטד סנטר בצורה מרשימה, ולקבוצה של טום ת’יבודו יש הרבה מספרים שגורמים לך לתהות האם זו באמת קבוצה של טום ת’יבודו (מדורגים 24 ביעילות הגנתית ב-10 המשחקים האחרונים), אבל את הבולס, בניגוד לטורונטו ולוושינגטון ולהוקס, עוד לא ראינו בשיא כוחם העונה. ג’ואקים נואה ממשיך לגרור פציעות ולא מזכיר את היכולת שזיכתה אותו במקום הרביעי במרוץ ל-MVP בעונה שעברה. דרק רוז רק עכשיו מתחיל לצאת מ-Shooting Slump ברוטאלי לחלוטין וג’ימי באטלר מתחיל להרגיש את הלחץ של להיות גו-טו-גאי לראשונה בקריירה (ב-8 המשחקים האחרונים הוא קולע בפחות מ-40% מהשדה).

בנוסף, טאג’ גיבסון, דאג מקדרמוט, מייק דאנליבי ורוז עצמו נעדרו לתקופות ממושכות, וכך, למרות הרנסנס של פאו גאסול והתחושות הטובות סביב באטלר, אנו מגיעים למסקנה שעדיין לא ראינו את הבולס ב-100% יכולת העונה. האם הם יכולים להגיע בכלל ל-100% יכולת? וכמו במקרה של אטלנטה, האם הם יכולים להגיע ליכולת הזו במאני טיים?

לטעמי, יש לבולס עוד הילוך שלא ראינו העונה. אחד הנתונים שאני הכי אוהב לגביהם העונה הוא היעילות הגנתית שלהם לפי רבעים. ברבע ה-1 הם בינוניים עם 101.8 נק’ ל-100 פוזשנים (מקום 14 בליגה). ברבע השני הם חלשים יחסית עם 104.3 נק’ ל-100 פוזשנים (מקום 21 בליגה). ברבע השלישי הם עוד מקרטעים עם 104.5 נק’ ל-100 פוזשנים (מקום 19), אולם ברבע האחרון הם חוזרים להיות הבולס שאנחנו מכירים עם 98.9 נק’ ל-100 פוזשנים (מקום 4 בליגה).

עוד לא ראינו אותו ואת הקבוצה שלו בשיא היכולת. דרק רוז

ההתפלגות הזו זהה גם ביעילות התקפית (101.0 ברבע 1, 103.5 ברבע 2, 106.8 ברבע 3 ו-112.7 ברבע האחרון), וגם נתוני הקלאץ’ מעודדים. ב-5 הדקות האחרונות של משחקים שהוכרעו בפחות מ-5 נקודות הבולס נמצאים בטופ 10 בחופן קטגוריות (נק’, זריקות מהעונשין, אחוזים מהעונשין, אחוזים מהשדה, אסיסטים, חסימות) וחוץ מאטלנטה וסטף-קרי-וגולדן-סטייט, הם גם ניצחו הכי הרבה משחקים כאלו (72% הצלחה). בקיצור, יש מספיק סיבות להאמין שעוד לא ראינו את המיטב מהבולס העונה, ואני לא יודע אם ההוקס יוכלו להתמודד עם הבולס בשיאם.

הפוסט הזה הוא לא נגד אטלנטה. בתחילת העונה אני אפילו הצבעתי על ההוקס כקבוצה המועדפת עליי מבין המרובע וושינגטון-טורונטו-שארלוט (אז עוד חשבתי ששארלוט יהיו קבוצת צמרת), כך שאף אחד לא יכול להאשים אותי בהייטריות. הפוסט הזה בא בסך הכל להגיד שבזמן שההוקס הגיעו לשיא שלהם עכשיו, הבולס עדיין לא הגיעו לשלהם, ויהיה מעניין מאוד לראות את הקבוצות הללו בשיא הכושר נלחמות אחת נגד השנייה, לא באמצע ינואר, אלא באמצע מאי, בגמר הקונפרנס. יהיה מרתק לראות את ת’יבס מנסה למצוא פתרונות להתקפה התזזיתית של ההוקס, יהיה נהדר לראות את בודנהולצר מכריח את ההגנה של שיקאגו לצאת החוצה לקלעים שלו כמו עם אינדיאנה בעונה שעברה, יהיה מדהים לראות דו קרב בין 100% דרק רוז לג’ף טיג של העונה.

יהיה אדיר. נקודה.

#דרקרוז #אלהורפורד #קיילקורבר #גואקיםנואה #טוםתיבודו