מה היה קורה אילו?

חברים, הגענו. כמו בכל שנה, הגענו לשלב בו אנחנו לא יודעים באיזה לוח שנה להשתמש. אנחנו עוד רחוקים מתחילת העונה הבאה כך שזה מרגיש קצת רמאות להתחיל להגיד 2016/17, ומצד שני, העונה שהסתיימה כבר נראית שנות דור מאחורינו. כבר הספקנו לקשור כתרים ללברון, לתייג את סטף כחנוק, לבכות על המעבר של KD, להעביר את ראסל לחצי ליגה ואז להתלהב מהארכת החוזה שלו, לחשב כמה דג מלוח טימופיי מוזגוב יכול לקנות עם החוזה החדש שלו בלייקרס ולהירדם מול הדרים-טים (או כפי שביל סימונס כינה אותם בצדק, ה-Nap-Team) באולימפיאדה.

עם זאת, רגע לפני שאנחנו מתחילים לחמם את הפרקט רשמית, צריך להתרפק עוד פעם אחת על אחד הרגעים הכי משמעותיים בשנים האחרונות ב-NBA, ולנסות לחשוב מה היה קורה אילו?

אותו רגע התרחש 2:50 ד’ לסיום משחק 4 בגמר. הווריורס הובילו בבטחה ב-10 נקודות על הקאבס והתחושה הייתה שגם אם המשחק היה משוחק עוד יומיים הקאבס לא היו מצליחים להפוך את היתרון הזה. פוזשן אחד לפני אותו מהלך, הווריורס קבעו שיא שלשות למשחק פיינלס (17) ונדמה היה שהסדרה הזו, ולמעשה העונה כולה, הולכת בדיוק לפי התסריט. הווריורס פותחים חזק עם שני נצחונות בבית, מפסידים אחד בקליבלנד, גונבים את משחק 4 וסוגרים עניין בבית מול הקהל המשולהב של האורקל ארינה. אלא שאז דריימונד גרין נפל, ולברון ג’יימס החליט שזה הרגע לנסות משהו נואש.

לברון ידע שגרין, השחקן הכי חשוב של הווריורס, רחוק עבירה בלתי ספורטיבית אחת מהרחקה, זכר לחבטות שהעניק לאזור מבושיו של סטיבן אדאמס בסדרת גמר המערב. הוא ידע שיש לו פה הזדמנות לדקור את הדב פעם אחת. הוא ידע שזה לא יהרוג את הדב במכה, הוא ידע שיכול להיות שהוא יחטוף בעצמו על הדקירה הזו (והוא חטף מים צוננים של ביקורת בטוויטר, במיוחד מאשתו של סטף קרי), אבל אולי, אולי הדקירה הקטנה הזו תתחיל דימום שהדב לא יוכל לעצור, וזה יהיה הפתח למהפך.

בפועל, זה בדיוק מה שקרה. גרין לא הצליח להתאפק וניסה להוציא גם את לברון מועד הורים (אני ממש מתבייש בעצמי שהשתמשתי בבדיחה הזו. הפכתי לאבא שלי), ומשם הפרפר החל להתעופף ליצור את האפקט שלו. גרין הושעה ממשחק 5 בהחלטה חצי-מפוקפקת של הליגה (אני אישית הסכמתי איתה), לברון וקיירי נתנו תצוגה היסטורית במשחק 5 (41 נק’ כל אחד) וניצלו את חסרונו של גרין כדי לסלול את הדרך לקאמבק, אנדרו בוגוט נפצע והגביר את התלות של סטיב קר בפסטוס אזלי, שהיה בינוני להחריד בגמר, האריסון בארנס איבד את הקליעה שלו, אנדרה איגודלה חצי-נפצע, ומפה לשם, עם התעלות תלת-ספרתית של לברון (כולל החסימה הגדולה בהיסטוריה), עם סל ענק של קיירי ומהלך הגנתי מרשים של קווין לאב (צירוף מילים שלא נכתב מעולם), הקאבס השלימו את המהפך הגדול בהיסטוריה.

אבל תחשבו רגע מה היה קורה אם דריימונד גרין לא היה שולח יד לביצים של לברון. תחשבו על זה רגע. האם עולם ה-NBA היה נראה אותו דבר? האם כל המציאות המקבילה הזו הייתה מקבלת גוון אחר לחלוטין? בואו נגלוש במגלשת הפנטזיה הלא רלוונטית הזו וננסה לגלות מה היה קורה אילו.

דבר ראשון, הווריורס לוקחים אליפות. אם גרין לא מושעה ממשחק 5, רוב הסיכויים שהוא עושה את ההבדל בין המאבק הצמוד שהיה שם לבין ניצחון של הלוחמים. דריימונד היה עקב האכילס של לברון בהגנה, כשלא מעט פעמים כאשר קינג ג’יימס חדר לצבע, דריימונד חיכה לו שם כדי להפריע לזריקה.

עם דריימונד על המגרש, לברון צריך לעבוד קשה הרבה יותר כדי להשיג את 41 הנקודות הללו, וזה כל מה שהווריורס היו צריכים. הם היו מניפים את גביע לארי אובריאן, סטף קרי אולי היה זוכה ב-MVP, ג’ו לייקוב היה לבטח מפזר עוד כמה הגיגים על כך שהפרנצ’ייז שלו נמצא שנות אור לפני שאר הליגה ועונת 2015/16 הייתה מסתיימת בדיוק כפי שציפינו שהיא תסתיים.

אלא שההשפעה של ההרחקה של דריימונד לא מוגבלת רק לזהות האלופה, היא למעשה הובילה להשתלשלות אירועים ששינתה את פני הליגה ללא הכר.

אם הווריורס היו זוכים באליפות, סיכוי גבוה מאוד שקווין דוראנט לא מגיע ל-Bay Area. דוראנט בעצמו אמר כי אחת הסיבות שהוא רצה להצטרף לווריורס היא כדי להיות “האיש שעוזר להם לעבור את המשוכה”. ובכן, איזו משוכה בדיוק יש לקבוצה עם המאזן הכי טוב בהיסטוריה שהרגע זכתה בבק-טו-בק לעבור?

מעבר לכך, רוב הסיכויים שהווריורס לא ממש רודפים בכל הכח אחרי דוראנט. להזכירכם, אחרי משחק 4 אף אחד לא דיבר על כך שהאריסון בארנס הוא מיותר בקבוצה הזו יותר מכספומט לביצוע פעולות. להזכירכם, האריסון בארנס דפק את השלשה שעשתה 9 הפרש 4 ד’ לסיום ושינתה לחלוטין את פני המשחק.

אם הווריורס לוקחים אליפות, סיכוי גבוה מאוד שהם לא עושים שינוי בסגל שלהם ולא מקריבים את בארנס, בוגוט, אזלי, לאנדרו ברבוסה ומו ספייטס כדי לרדוף אחרי דוראנט. הנסיבות שהביאו לכך ש-KD בחר בגולדן סטייט לפני כמעט חודשיים לא היו מתקיימות.

מן הצד השני, כל ההיסטוריה של קליבלנד הייתה שונה בתכלית. לברון ג’יימס היה מחויב להסתובב עם שלט שאומר “2 מ-7” כל העונה, תהיות קיומיות לגבי היכולת שלו ושל קיירי ארווינג לשחק ביחד היו עולות ומניין השנים של העיר קליבלנד ללא אליפות היה גדל בעוד מספר.

דן גילברט ודייוויד גריפין, ככל הנראה בהוראת לברון, לא היו יושבים בחיבוק ידיים. הם היו מחפשים דרך לשפר את הקבוצה ולהתאים אותה לקראת מפגש נוסף מול הווריורס ב-2017. אפשרי שקווין לאב היה הופך להיות השם הפופולרי ביותר בחשבון הטוויטר של אדריאן ווז’רנובסקי ושהקאבס היו משחררים את לאב מתפקידו ככינור שלישי (במקרה הטוב) באוהיו. יכול להיות שהוא היה נוחת בבוסטון של בראד סטיבנס, בתמורה לאייברי בראדלי ושאר נכסים שדני איינג’ היה ממציא. יכול להיות שזה היה מושיב אותו על הבלטה של אל הורפורד והסנטר של אטלנטה היה מחפש לעצמו קבוצה אחרת, אולי אוקלהומה סיטי, שעליה דובר כמועמדת ריאלית לקלוט אותו במידה ודוראנט ישאר.

אני יכול להמשיך כך שעות ולחשוב איך אירוע אחד היה יכול לשנות ולקמט עוד ועוד את פני הליגה (חשבתי על כך שאנס קנטר היה עובר בטרייד לשארלוט כדי לפנות מקום להורפורד והקהילה הטורקית היחסית גדולה שם הייתה מחרימה משחקים של ההורנטס בגלל ההתבטאויות שלו נגד ארדואן ומייקל ג’ורדן היה תורם מיליון דולר לארגוני זכויות אדם בטורקיה ו-17 מיליון דולר לקנטר עצמו, כי זה הפאקינג חוזה שלו), אבל באיזשהו שלב זה הופך להיות Meaningless Exercise, כי זו לא הליגה שתהיה לנו בעונה הבאה. הליגה שתהיה לנו היא ליגה בה דוראנט בווריורס, לברון הוא עדיין המלך, קווין לאב עדיין בקליבלנד, אל הורפורד בבוסטון ואנס קנטר עדיין בחיים.

זו הליגה, זו המציאות. זו עלולה להיות העונה הכי משעממת בעשורים האחרונים, עם דומיננטיות חסרת פשרות של הווריורס, שמחזיקים בשני ה-MVP האחרונים, במאמן העונה ובעוד שלושה אולסטארים, אולם מצד שני, כל תסריט שלא כולל עליונות מוחלטת של גולדן סטייט הוא אולי התסריט הכי מעניין שיש. זה מה שמצפה לנו העונה, הכל או כלום. עץ או פלי. שחור או לבן. או העונה הכי משעממת בהיסטוריה המודרנית של הליגה או העונה עם הכי הרבה רייטינג ועניין. או עונה של נמנומים כאשר הווריורס שוב עולים ל-30 הפרש במחצית, או שנה שלמה של מעקב בלתי פוסק אחרי האפשרות שקבוצת הכוכבים הזו תיפול. לא משנה מה יקרה, החיבה של דריימונד גרין לאורולוגיה שינתה את פני הליגה לנצח.

#דריימונדגרין #קוויןלאב #סטףקרי #קייריארווינג #לברוןגיימס