זה כבר יותר ממשבר

האם מישהו חשב שזה יהיה אסון כל כך נורא? האם מישהו חשב שזה יכול להשתבש בצורה כל כך מושלמת? קשה לי להאמין שמישהו ציפה שהניו יורק ניקס יראו כל כך מזעזעים העונה, שמקבוצה שניצחה בעונה שעברה 54 משחקים והייתה רחוקה בלוק אחד של רוי היברט מגיים 7 בחצי גמר המזרח תישאר הצללית הדהויה, חסרת הכימיה והלוזרית הזו שאנו רואים כיום מפטרלת על הפרקט של המדיסון סקוור גארדן כאשר כל מי שקשור לקבוצה הזו רק רוצה שהעונה המסויטת הזו תיגמר כבר.

זה נדמה כאילו מאותו בלוק של היברט על כרמלו אנתוני הכל השתבש אצל הניקרבוקרס. ג’ייסון קיד, מרכוס קמבי וראשיד וואלאס, שלושת הוטרנים שהיו חלק משמעותי מחדר ההלבשה של הניקס בעונה שעברה, עזבו את התפוח הגדול מיד לאחר שהפלייאוף הסתיים והותירו חור גדול בכל הקשור למנהיגות, ג’יי.אר סמית’ הפסיק לקחת את התרופות מיד לאחר שזכה בתואר השחקן השישי ועבר למריחואנה וכקינוח לקיץ המוזר שעבר על הניקס, ג’יימס דולן, הבעלים, החליט לפטר את ה-GM, גלן גרונוולד, ממש לפני פתיחת העונה כי…כנראה שלא היה שום דבר מעניין בטלוויזיה באותו ערב. בין לבין הניקס שמרו על המסורת של החתמה קטסטרופלית אחת לשנה עם הטרייד שהנחית בניו יורק את אחד המתמודדים הראויים ביותר לאנתוני בנט על תואר בחירת הדראפט מס’ 1 הגרועה בכל הזמנים, אנדראה ברנייאני, והמשיכו להעלות את מפלס המשוגעים בחדר ההלבשה עם מטה וורלד פיס.

אז הסימנים היו שם, אין ספק. כבר בקיץ היה ניתן לראות שהניקס חזרו להיות דיספונקציונליים כמו בימים הטובים, אבל אף אחד לא חשב שהם יוכלו להתרסק ברמה כזו אחרי עונה כל כך טובה שהחזירה את האופטימיות לניו יורקרים. עם זאת, במציאות ההתרסקות הזו נמשכת ונמשכת עם ערימות של הפסדים (13 ב-16 המשחקים האחרונים), הגנה שלא קיימת (הניקס מדורגים בשליש התחתון של הליגה בכל הקשור לאחוזים מהשדה של היריבות וליעילות הגנתית) ואיומים על חייו של הבעלים דולן. לא פלא שריימונד פלטון קנה אקדחים לא חוקיים, הוא בסך הכל ניסה להיפלט מהקבוצה ומהעונה הנוראית הזו, גם אם זה אומר ללכת לכלא ולהסתכן בלהפוך לניצב ב”אוז”.

עגום. עגום מאוד. כרמלו אנתוני בעונה המאכזבת ביותר בקריירה שלו

העונה הזו היא נוראית בקנה מידה לא נתפס לא רק בגלל הכשלון המתמשך של הניקס על המגרש. זה לא משהו חסר תקדים ובעשור הקודם זה היה אפילו משהו שהתרגלנו אליו. העונה הזו היא נוראית מכיוון שהניקס לא יכולים למכור לקהל האוהדים שלהם שיהיה בסדר באיזשהו שלב. אפילו את “אשליית התקווה לעתיד טוב יותר” הם לא יכולים למכור. הכשלון להעפיל לפלייאוף במזרח הופך לכואב עוד יותר כאשר מבינים שלניקס אין את בחירת הדראפט שלה העונה משום שהיא נתנה אותה לדנבר במסגרת הטרייד על כרמלו בזמנו. וכאשר מבינים שבסוף העונה הזו יכול מאוד להיות שאותו כרמלו יעזוב כשחקן חופשי, הכאב הזה הופך לחד ומפלח.

הרעיון הזה שמלו ידפוק דווייט האוורד לניקס מתחיל לרקום עור וגידים ברחבי הליגה לאו דווקא כי יש לו אופציות כל כך מזמינות במקומות אחרים. בניגוד לסיטואציה עם האוורד בקיץ האחרון, שבה יוסטון הייתה במקום הנכון עם כמות הכסף הנכונה ועם הסופרסטאר הנכון בדמות ג’יימס הארדן, בקיץ הזה אף קבוצה לא תתפקד על תקן יוסטון. רוב המחזרות של מלו יהיו קבוצות שהוא יצטרך להתפשר משמעותית מבחינה כלכלית עבורן (שיקאגו, מיאמי) או שלא מהוות שיפור רציני לעומת הניקס מבחינה מקצועית (הלייקרס).

מלו ילך בדרכו של האוורד בקיץ?

הסיבה שהרעיון שמלו יברח לניקס הופך למציאותי יותר מרגע לרגע היא שלניקס אין באמת שום דבר איכותי להציע לו מלבד כסף. במובן הזה, את תפקיד הקבוצה הפגומה מהשוק הגדול שאין לה מה להציע לסופרסטאר שלה מלבד שק של דולרים הניקס מגלמים בצורה מושלמת עוד יותר מהלייקרס במקרה של האוורד.

אני מאמין שאם הניקס היו יכולים להראות לאנתוני שיש פה איזשהו תהליך, שיש איזושהי תכנית, שיש משהו, בכלל לא היינו מנהלים את הדיון הזה. אבל מושגים כמו תהליך ותכנית הם אנטיתזה לניו יורק, מולדת תרבות האינסטנט, וגם היום הדבר היחיד שהם יכולים להציע לכרמלו הוא “בוא תישאר, תהיה גרוע איתנו עוד עונה אחת, ואז ברנייאני, טייסון צ’נדלר ואמארה סטודמאייר יורדים מהספרים ונבנה לך קבוצת חלומות”. בסרט הזה כבר היינו ב-2010. זה לא עובד.

הכשלון הקולוסאלי הזה של הניקס שמצטרף לכשלון המפואר של הלייקרס בשנתיים האחרונות צריך לגרום לבעלים של שתי הפרנצ’ייזים המכובדים הללו להסתכל בראי. הגיע הזמן של דולן וג’ים באס להבין שהעובדה שהם שוק גדול היא אמנם תנאי די הכרחי להצלחה שנותן להם יתרון יחסי על פני שאר הקבוצות בליגה, אבל היא ממש לא תנאי מספיק, ושב-NBA של היום הם צריכים להיות הרבה יותר חכמים בבניית הקבוצות שלהם, בבחירת המאמנים שלהם ובניהול תקרת השכר שלהם, כי היום, עם החוזה הקיבוצי החדש, קבוצות כמו אוקלהומה סיטי, אינדיאנה וממפיס עוקפות אותן בסיבוב תוך כדי הליכת ירח עם ידיים קשורות מאחורי הגב.

העונה הזו צריכה להיות צלצול השכמה עבור דולן ובאס, היא צריכה להיות אירוע מכונן שבעקבותיו, כמו שארי גולד אמר בזמנו, הם צריכים לשנות את דרכיהם כדי שזה לא יקרה שוב.

הבעיה היא שהראי הזה שדולן ובאס מסתכלים דרכו לא באמת משקף להם את המציאות ושצלצול ההשכמה הזה נופל על אזניים ערלות. הם ימשיכו לשפוך כספים בצורה לא אחראית, ימשיכו לנהל את הקבוצות שלהם בצורה סמי-גיידאמקית והסביבון ימשיך להסתובב, כי הליגה ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי הקבוצות הללו ולהזרים דם לקבוצות הגוססות הללו. לכן אל תופתעו אם כל המנויים של הניקס לעונה הבאה ימכרו לפני תחילת העונה, אל תופתעו אם שתי הקבוצות הללו יהיו בלו”ז של משחקי הכריסמס האטרקטיביים ובעיקר, אל תופתעו אם הלייקרס יזכו בבחירה הראשונה בדראפט הקרוב.

#גיימסדולן #גיםבאס #טייסוןצנדלר #גייארסמית #כרמלואנתוני